מה נאוו על הרים רגלי מבשר

מַה-נָּאווּ עַל הָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר , שָׁלוֹם מַשְׁמִיעַ

אֵלִיָּהוּ מְשׂוֹשִׂי גִּילִי, צוֹפֵהּ לו מָתַי יוֹפִיעַ?

לִקְרֹא דְרוֹר חִישׁ לִקְהָלִי, לֵאמֹר: מֶלֶךְ צוּר מוֹשִׁיעַ!

אָז יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ

כִּי מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם,  אֵל מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: 

שִׂמְחִי, רַעְיָה, פִּצְחִי שִׁירֵךְ, כִּי מַטֶּה עֹז יִשְׁעֵךְ פָּרַח –

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד אֵל עָלַיִךְ זָרָח!

יִשְׁכֹּן כְּאָז תּוֹךְ דְּבִירֵךְ, וְנָס יָגוֹן וְאוֹן בָּרַח

בָּנַיִךְ בַּעֲדִי עֲדָיִים, תַּעְדם וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה: 

חָזָק מַלְכֵּךְ ומְחוֹקְקֵךְ, לָרִיב רִיבֵךְ מִצָּר רוְדֵּךְ

וְרָאוּ אז גויים צִדְקֵךְ, וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ

יָבֹא יִנּוֹן יְדִיד חֶשְׁקֵךְ, ונְעִים זְמִירוֹת הודך

צח אדמון ויְפֵה עֵינַיִם, לוֹ הוד מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה: