מנהגים > חודש אב >

ט' באב

ציון בדש

  

הלכות ט באב

 

בערב תשעה באב נוהגים להתפלל מנחה גדולה כדי שאפשר יהיה לאכול ארוחה מפסקת אחרי התפילה.

 

בסעודה המפסקת, אין אוכלים יותר מתבשיל אחד. פירות, וירקות שאינם כבושים ואינם מבושלים אינם בגדר תבשיל ואפשר לאכול מהם בלי הגבלה.

 

אין לאכול דגים בסעודה זו.

 

נהגו לאכול ארוחה זו ביחידות, ישובים על הרצפה.

 

{כל ההגבלות הנ"ל אינן חלות בערב ט באב שחל בשבת}.

 

יש לסיים את האכילה דקות אחדות לפני השקיעה .

 

משקיעת החמה אסור לנעול נעלי עור.

 

בתפילות ערבית ושחרית נהגו לשבת על הרצפה. קהילות יהודי לוב נהגו להתפלל שחרית ביחיד בבית [בטלית ובתפילין] עד תפילת יח ועד בכלל, ולאחר מכן לבוא לבית הכנסת לקינות לקריאת התורה ולהמשך התפילה.

 

נשים נהגו להתחיל לבשל ולנקות את הבית לאחר חצות היום.

 

בתפילת מנחה מתפללים בטלית ותפילין, מברכים עליהן, ואף קוראים פרשות "קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך".

 

ט באב אסור באכילה, שתיה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש.

 

 

כשחל ט באב במוצאי שבת, אין שבוע שחל בו ולכן כל האיסורים לגבי כיבוס, לבישת מכובסים, גילוח ורחיצה בחמים אינם חלים, חוץ מאכילת בשר ושתיית יין.

 

בשבת {ערב ט באב} מותר לאכול בשר ולשתות יין כשבת רגילה לכל דבר.

 

ראוי לקבוע את תפילת ערבית במוצאי שבת כמה זמן אחרי צאת השבת, כדי שאפשר יהיה להחליף בגדים, לנעול נעלי בד ורק אחר כך לבוא לבית הכנסת {אך לפני כל זאת יש לברך: "ברוך המבדיל בין קודש לחול"}.

 

על הנר מברכים במוצ"ש במסגרת התפילה ואמירת הקינות [הנשים תברכנה בבית] ואילו את ההבדלה על היין עושים ביום ראשון עם סיום הצום {בלי ברכת בשמים}.

 

 

              בצפייה לבנין בית המקדש במהרה אכי"ר

 


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים