| במספר שבתות נהגו יהודי לוב לקרא הפטרה שונה מאשר אצל יתר אחינו בני עדות המזרח וכן נהגנו לקרא פיוטים בשבתות מיוחדות אותם השתדלנו לרכז כאן, סדורות לפי סדר השנה: |
| פרשת ויצא | - מפטירים רגיל 'ועמי תלואים...' עד '... ובנביא נשמר' ומוסיפים שני פסוקים מהפטרת 'ויברח יעקב...' (שהיא ההפטרה למנהג אשכנז)
|
| פרשת וישב (אם חל בחנוכה) | - אם חל בחנוכה מפטירים 'רני ושמחי...' (הפטרת פרשת בהעלותך)
|
| פרשת מקץ (חנוכה) | - מוסיפים כל חותמי ברכות
- מפטירים במלכים א, ז' (מ' עד נ') 'ויעש חירום...'
|
| פרשת שמות | - קוראים מי כמוך לפורים אשריף(כ'ג טבת) להרה'ג ר' שבתאי טיאר זצ'ל ומי כמוך לפורים ברגל (כ'ט טבת) להרה'ג ר' אברהם כלפון זצ'ל.
- מפטירים ביחזקאל ט'ז (א' – י'ג) 'ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם...' עד '...ותצליחי למלוכה'
|
| פרשת בא | - מפטירים בישעיהו ס'ו (א'-כ'ה) מ- 'משא מצריים...' עד '...ונחלתי ישראל'
|
| פרשת בשלח | - שרים את שירת הים במנגינת חג
- מוסיפים בשחרית אחרי שירת הים מ- 'ותקח מרים...' עד '...אני ה' רפאך'
- משנים את המנגינה של סופי פסוק מ- 'ויאמר ה' אל משה לאמר, מה תצעק אלי...' עד '... אני ה' רפאך'.
- בפסוקים האלה הקהל אומר את סיומת הפסוק בקול והחזן חוזר אחריהם.
|
פרשת יתרו | - משנים את המנגינה של סופי פסוק מ- 'בחודש השלישי' עד '... וכל אשר לרעך'.
- לפני קריאת עשרת הדברות קוראים את הפיוט 'יום מעמד סיני'
- קוראים עשרת הדברות בטעם עליון
|
| פרשת משפטים (שבת שקלים) | |
| פרשת תצוה (שבת זכור) | - אחרי שחרית קוראים 'מי כמוך ואין כמוך...' לר' יהודה הלוי
- מפטיר של שבת זכור – 'זכור את אשר עשה לך עמלק'
- מפטירים בשמואל א, ט'ו (א'-ל'ד) מתחילים כמו האשכנזים ב- 'כה אמר ה'...'
|
| (שבת פרה) | - מפטיר של שבת פרה – מתחילת פרשת חוקת עד 'תטמא עד הערב'
- מפטירים ביחזקאל ל'ו (ט'ז –ל'ו) 'ויהי דבר ה'...' עד '...דברתי ועשיתי'
|
| שבת החודש | |
| שבת צו (שבת הגדול) | |
| שבת אחרי - קדושים | - מפטירים ביחזקאל כ'ב (א' – ט'ז) 'התשפט, התשפט את העיר...'
|
| פרשת בחוקתי | - מפטירים בירמיהו ט'ז (י'ט) עד י'ז (י'ד) 'ה' עוזי ומעוזי...'
|
| פרשת מטות - מסעי | - מפטירים בירמיהו ב' 'שמעו דבר ה'...'
|
| פרשת ואתחנן | - לפני קריאת עשרת הדברות קוראים את הפיוט 'יום מעמד סיני'
- קוראים עשרת הדברות בטעם עליון ומשנים את המנגינה של סופי פסוק
|